רש"ש על מנחות צ״ב ב

1 גמרא דאי מקרא ה"א זש"צ כי קושיין אמתניתין כו'. כצ"ל:

2 שם איכא למיפרך מה לשלמים כו'. עי' בתוס'. ולי קשה דהא דרשינן לעיל פג ב כשב לרבות את הפסח לאליה כשה"א אם כו' להביא כו' לכ"מ שלמים שיטענו סמיכה כו' ומדוע לא נדרוש ג"כ להביא פסח לכ"מ שלמים שיטעון סמיכה כו':

3 רש"י ד"ה והאמר סמיכה בבעלים. היינו זקנים ואינן כהנים. כצ"ל:

4 רש"י ד"ה והכי קא"ל. ואי שמיע לך כו'. באהרן הוא דשמיע לך דלא בעי כו'. כצ"ל:

5 בא"ד ולהכי קמתרץ כו' דה"ק ליה ר"ש כו'. כצ"ל:

6 בסה"ד והוא מהדר ליה מהחי. כצ"ל:

7 רש"י ד"ה דאי מקרא. מן החי כו'. לכאורה הלל"פ דקרא היינו על ראש השעיר דכתיב בשעיר נשיא דמיניה מרבינן סמיכה בשעירי ע"ז לר"ש:

8 רש"י ד"ה לא ידעינן. אי זש"ז זש"צ הל"ל נמי אי דשעיר הנעשה בפנים דכ"מ ג"כ מהא דקאמר קמ"ל דומיא דשעיר נשיא דמכפר על עבירות מצוה ידועה. דלשון זה קאמר לעיל לאפוקי שעיר הפנימי: